לענווה יש שתי מרכיבים:
המרכיב הראשון של הענווה הוא לתפוס את
עצמנו בצורה מדויקת.
המרכיב השני של הענווה הוא לבקש למלא
את התפקיד בעולם שאלוהים רוצה שנמלא.
לגבי המרכיב הראשון:
הזהות האמיתית שלי היא רוח.
פגמי אופי וסגולות הם כלים שאני משתמש
בהם.
הם לא חלקים ממני.
לגבי המרכיב השני:
מה אלוהים רוצה שאעשה היום?
יש שתי דרכים להיכשל:
הדרך הראשונה להיכשל היא לא לשאול את
אלוהים מה לעשות היום.
הדרך השנייה להיכשל היא לבקש מאלוהים
יותר מזה:
ידע
בעניינים גבוהים יותר; ידע על העתיד; ידע על התמונה הגדולה.
לכן ענווה פירושה לעשות בדיוק ורק את מה שהצעדים מבקשים ממני לעשות.